#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רלג. האומר בואו ועבדוני רבי מאיר מחייב ור' יהודה פוטר במה נחלקו בהו""א ובמסקנא? "	"בהו""א נחלקו האם מתחייבים גם על דיבור או רק על מעשה. למסקנא באמירה שיעבוד ע""ז ממש לכו""ע חייב ונחלקו במסית לעצמו ואמרו לו כן, ר""מ סבר מסית לעצמו שומעים לו וכן שאמרו אמת הוא ור' יהודה סבר שאין שומעים למסית לעצמו ומה שאמרו כן הוא משום שצחקו ממנו.<br>לרש""י בהו""א ובמסקנא נחלקו מה דין המסית [וה""ה לניסת כמש""כ המהר""ם] וכ""כ התוס' (ד""ה ומר) בפי' ראשון ובפי' שני כתבו שנחלקו רק בדין הניסת <sup>פז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פז.  והר""ן כתב שלמסקנא נחלקו בין בדין המסית ובין בדין הניסת. </span>"	סנהדרין סא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלד. משנתנו העובד עבודת כוכבים, דוקא עובד אבל אומר לא, והתנן לקמן האומר אעבוד חייב. אלו אפשרויות הועלו לתרץ הסתירה?<br>(7) 	"רב הונא תירץ משנתנו באומר איני מקבלו עלי אלא בעבודה. רב יוסף תירץ משנתנו ר' יהודה שסבר דיבורא לאו מילתא היא המשנה לקמן ר' מאיר שסבר דיבורא מילתא היא.<br>ורב יוסף חזר בו ופירש [לפירוש רש""י] משנתנו ברבים הניסתים שאפילו נתרצו יכולים לחזור בהם והמשנה לקמן ביחיד שניסת שאין דרכו לחזור <sup>פח</sup>.<br>אביי תירץ משנתנו בניסת מפי עצמו שעשוי לחזור בו והמשנה לקמן בניסת מפי אחרים.<br>רבא תירץ ששתי המשניות בניסת מפי אחרים ומשנתנו שלא א""ל כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מרעה והמשנה לקמן שא""ל כן.<br>רב אשי תירץ שהמשנה לקמן בישראל מומר.<br>רבינא תירץ שלא זו אף זו קתני, לא עובד בלבד חייב אלא אף אומר חייב.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פח.  והר""ן גרס איפכא שמשנתנו ביחיד הניסת דמימליך והמשנה לקמן  ברבים הניסתים דלא מימליכי.</span>"	סנהדרין סא. - סא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלה. העושה מאהבה ומיראה. באיזו יראה מדובר? 	"רש""י פירש מיראת אדם. ובתוס' (ד""ה רבא) מבואר שפירשו שמיראה היינו שירא שמא יהרגנו אדם אם לא יעבוד <sup>פט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פט.  והר""ן כתב שהר""ר דוד פירש כתוס'. והרמב""ן פירש שירא שיזיקנו בממון. והרמב""ם פירש שעבדה מיראתו ממנה שמא תריע לו.</span>"	סנהדרין סא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רלו. כיצד רבא פוטר את העובד ע""ז מאהבה או מיראה הרי קיי""ל בע""ז שיהרג ואל יעבור? "	"תירצו התוס' (ד""ה רבא) דנהי דחייב למסור עצמו לכתחילה, מ""מ היכא דלא מסר את עצמו לא מתחייב מיתה. וי""מ דהא דאמר יהרג ואל יעבור היינו בסתם עבודת כוכבים שרגילים לעובדה לשם אלהות, ואילו רבא דאמר פטור מיירי בעבודת כוכבים שהכל עובדים מאהבה ומיראה <sup>צ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צ.  והר""ן כתב שאם אמר בפירוש אלי אתה יהרג ואל יעבור, אבל כאן לא אמר אלי אתה ומיראת המות או הממון עובדה ודאי לא קיבלה עליו באלוהות ולכן לרבא פטור.</span>"	סנהדרין תוס' סא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלז. מדוע לא השתחוה מרדכי להמן? 	"לאביי משום שהמן עשה עצמו עבודת כוכבים, ואף שהשתחוו לו רק מיראת המלך העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה חייב. וכתבו התוס' (ד""ה רבא) בתי' ראשון שגם לרבא להשתחוות אף מיראה אסור ויהרג ואל יעבור. ובתי' שני כתבו שאע""ג שבע""ז כהמן שהכל עובדים לה מיראה הדין הוא שיעבור ולא יהרג, לא השתחווה מרדכי להמן משום שהיו צלמים על לבו א""נ משום קידוש השם."	סנהדרין סא: ותוס'		
